התוכנית
שלושה עד שישה חודשים, עם תאריכים
תוכנית היא ההבדל בין עסק שמפרסם לבין עסק שמפרסם שבועיים. אתה מגדיר מה צריך להיות מכוסה, באיזו תדירות אתה רוצה להופיע והיכן, וזה מתקמפל ללוח שנה של משבצות מתוארכות — כל אחת שייכת לערוץ, לנושא ולכותב.
מה אתה מחליט, ומה התוכנית מחשבת
אתה מחליט ארבעה דברים. את אופק התכנון — שלושה חודשים אם אתה מתחיל, שישה אם אתה מכיר את השנה שלך. את הנושאים: המעט נושאים שהעסק שלך באמת עוסק בהם, שלרוב האנשים זה פחות ממה שהם מצפים וספציפי יותר ממה שהם כותבים בהתחלה. את התדירות: באיזו תדירות אתה רוצה להופיע בכל ערוץ, החלטה שהיא במידה רבה כמו כל דבר אחר על היכולת שלך לאשר. ואת החלוקה: כיצד המאמץ מתחלק בין הערוצים, תמיד מסתכם למאה, כך שהוספת ערוץ היא פשרה אמיתית ולא משאלה.
מה שהתוכנית מחשבת הוא כל מה שאחרי זה. איזה נושא לא כוסה שישה שבועות. איזה ערוץ מפגר אחרי החלק שלו. איזה שבוע קצר בגלל חג. היכן יצירה ארוכה זקוקה להכנה מראש. היא הופכת את זה למשבצות מתוארכות, ומשבצת מתוארכת היא דבר שאפשר להסתכל עליו, לא להסכים איתו ולהזיז.
עונתיות שהיא שלך, לא של תבנית
לכל עסק יש צורה משלו לשנה, והיא נדירה שתהיה זו שלוח שנה גנרי מניח. דצמבר של מאפייה אינו דצמבר של חברת תוכנה. חברת התקנות עמוסה כשמזג האוויר מתהפך, מרפאה כשהוא מתהפך לכיוון השני, ולרואה חשבון יש שני חודשים שבולעים הכול.
אתה מספר לתוכנית על התקופות האלה — עמוסות, שקטות, סגורות, או תקופה שחשובה מסיבה שאף אחד מחוץ לתחום שלך לא היה מנחש — והיא מתכננת סביבן. חודשים שקטים מקבלים פחות ויותר אווריגרין; השבועות שלפני העונה שלך מקבלים את היצירות שצריך לפרסם מראש כדי שיהיו בכלל שימושיות.
התוצאה היא תוכנית שלא מבקשת ממך לאשר ארבעה פוסטים בשבוע שבו אין לך זמן — הסיבה הנפוצה ביותר לנטישה של דברים כאלה.
- 1אופקמרץ עד אוגוסט. 78 משבצות על פני שלושה ערוצים.
- 2נושאיםמלאכה 40% · מעשי 35% · עונתי 25%. איזון נמדד, לא מנוחש.
- 3חלוקהאינסטגרם 45% · פייסבוק 35% · בלוג 20%. מסתכם ל-100.
- ·תקופה שקטהסוף יולי סומן כשקט. התדירות יורדת, יצירות אווריגרין נכנסות.
- 4הכנה מראשהיצירה הארוכה לספטמבר נכתבת בשבוע השני של אוגוסט.
- 5משבצות פנויותשש נשארות ריקות בכוונה, למה שהחודש באמת יביא.
לכל משבצת יש תאריך, ערוץ וכותבמזיז אחת, השאר מחזיק
שישה חודשים, מוחלטים פעם אחת, בצהריים אחד.
שני סוגי תוכנית
כיסוי, ואירועים
רוב מה שעסק מפרסם הוא כיסוי: לשמור את הערוצים חיים ואת הנושאים מתחלפים. חלק ממנו אינו כזה, וכפיית שניהם לאותה צורה היא הדרך שבה קמפיינים נגמרים כמו מילוי.
תוכנית כיסוי
רצה למשך חודשים. מפזרת נושאים באופן שווה, מכבדת את התדירות והחלוקה שלך, וממלאת את לוח השנה בלי שתצטרך לחשוב על זה. זו זו שמחזיקה את האור דולק, וזו זו שאתה משאיר רצה.
קמפיין אירוע
יש לו תאריך שאליו הוא מצביע — פתיחה, השקה, מבצע, עונה. הוא עובד אחורה מאותו תאריך: ההכרזה, ההכנות, היום עצמו, ההמשך. הוא מונח מעל תוכנית הכיסוי ולא מחליף אותה, ויש לו סוף.
תוכנית שאפשר להתווכח איתה
ברגע שהתוכנית מורכבת, היא לוח שנה. אתה יכול לפתוח היום את השבוע השני של נובמבר ולראות בדיוק מה אמור לקרות: באיזה ערוץ, באיזו שעה, באיזה נושא, עם איזה כותב. אתה יכול להזיז משבצת, למחוק אחת, להוסיף אחת, להחליף כותב, או לרוקן שבוע שלם כי אתה יוצא לחופשה.
שינוי של משהו לא מסדר מחדש בשקט את כל השאר. משבצת שהוזזה היא משבצת שהוזזה; מאזן הנושאים מתעדכן, התוכנית מודיעה לך אם נתח כלשהו סטה, ושום דבר שכבר אישרת לא נוגע. התיקונים קורים בגלוי — אם התוכנית משנה משהו כי משבצת נכשלה או שבוע רוקן, היא אומרת זאת במקום להחליף בשקט.
להשאיר פערים זה תקין ומומלץ. תוכנית שממלאת כל יום בשישה חודשים אינה תוכנית, היא מסוע, והמשבצות הריקות הן המקום שבו נכנסים הדברים שקורים באמת לעסק שלך.
החלק הכנה: התוכנית הראשונה בדרך כלל טועה לגבי הקצב. כמעט כולם מבקשים יותר פוסטים ממה שהם מסוגלים לאשר, מגלים זאת בשבוע השלישי, וחוצים את הכמות לשניים. התיקון הזה צפוי — קל יותר לדלל את התוכנית מאשר לעמוד בקצב שלה.